פרק שביעי הבסיס המשפטי לקניין סיטומתא

מבוא כפי שראינו בפרקים הקודמים , המקור לקניין סיטומתא נמצא בסוגיה קצרה בתלמוד הבבלי , שם קבע האמורא רבא : 'האי סיטומתא קניא ' = ) הסיטומתא הזו קונה . ( 'סיטומתא ' בארמית פירושה חותם , והפירוש המקובל למימרת רבא בקרב הראשונים היה : הטבעת חותם על סחורה , המתבצעת על ידי הקונה - קונה את הסחורה כשאר דרכי הקניין 2 במיטלטלין . הסוגיה חותמת בקביעה שבמקום שנהגו לבצע קניין באמצעות סיטומתא - היא קונה . 3 רבא דן , קרוב לוודאי , בדרך קניין מסוימת שהייתה מוכרת לו , אולם דין סיטומתא זכה לפרשנות מרחיבה על ידי ראשונים ואחרונים . לפי פרשנות זו , 'קניין סיטומתא ' פירושו כל דרך קניין הנהוגה במקום מסוים על ידי בני המקום או על ידי חברי קבוצה 5 4 מסוימת , כגון הסוחרים . פוסקי ההלכה קבעו כי במקום שקיים מנהג לבצע קניין בדרך מסוימת - אף שדרך קניין זו אינה נזכרת במשנה ובתלמוד - יש לה תוקף . ניתן להבחין בין שלושה סוגים של דרכי קניין : דרכי קניין מן הדין , דרכי קניין מכוח התנאת הצדדים ודרכי קניין מכוח המנהג . דרכי קניין מן הדין הן הדרכים הקבועות במשנה ובתלמוד . דרכי קניין מכוח התנאת הצדדים הן מעשים שהצדדים החליטו ב...  To the book