מבוא

האם עסקאות קנייניות וחוזיות יכולות להיכרת לפי המשפט העברי בתקיעת כף , בשתיית ' לחיים' או באמירת 'מזל וברכה ? ' איזה מעמד הלכתי מעניקים הפוסקים לחתימה על חוזה בכתב , לרישום מקרקעין ב'טאבר , להקנאת נכסים עתידיים , למכירה פומבית , למכירת עליות וכיבודים בבית הכנסת , לתשלום עבור מוצר בכרטיס אשראי ולמסחר אלקטרוני ? על שאלות אלו ועל רבות אחרות כדוגמתן החיבור שלפנינו מבקש להשיב . נושא מנהגי הסוחרים בתחום דרכי הקניין , שבו מתמקד חיבור זה , מפגיש שני תחומים מרכזיים ומרתקים בעולמו של המשפט העברי : דרכי הקניין מן הצד האחד , ומנהגי ממון מן הצד האחר , ובהכללה : הלכה ומנהג . בעוד ההלכה נפסקת בידי חכמי הלכה ודיינים , הרי מנהגי ממון צומחים מלמטה , מן הציבור , לאור תנאי החברה והכלכלה . הפער בין ה ' הלכה ' בדיני הקניין לבין ה ' מעשה ' הנהוג בקרב הסוחרים , והדרכים שבהן התמודדו עמו פוסקי ההלכה , יעמדו במרכזו של החיבור . חיבור זה מזמין את הקורא למסע שתחילתו בתקופת המשנה והתלמוד וסופו בראשית המאה העשרים ואחת , כשהדרך עוברת בין קהילות שונות שבהן חיו יהודים אשר השתתפו בחיי המסחר . אבני הבניין העיקריות של החיבו...  To the book