ו. מקרים מיוחדים שנידונו בספרות ההלכה

( ו ) העובר שיצא ראשו : החידוש של בעל התפארת ישראל נחזור למקרה של העובר המסכן את חיי אימו . הרב ישראל ליפשיץ , שחי בגרמניה בסוף המאה השמונה עשרה ובמאה התשע עשרה , כתב פירוש חשוב על המשנה , הנקרא תפארת ישראל . הוא דן שם בהרחבה במשנת העובר " . בחלק הראשון של דבריו על משנה זו הוא מסביר למה המשנה אוסרת להרוג את העובר אחרי שיצא ראשו . הוא כותב שאין לוולד דין רודף אחר האם , כי "לא התכוון הולד להמיתה . " והוא ממשיך ושואל : במה הוולד שונה משבע בן בכרי , שגם הוא לא התכוון לסכן את בני העיר שאליה נמלט ? תשובתו כפולה . שבע בן בכרי לא התכוון אומנם לסכן את חייהם של בני העיר , אך הוא גרם לסכנה מרצונו . וכן היו מעשיו שלא כדין . אבל הוולד לא גרם לסכנה בכוונה וגם לא עשה שלא כדין , "דכך דרך הטבע הוא . " לכן אין לעובר דין רודף . בחלק השני של דבריו על המשנה דן הרב ליפשיץ במקרה שבו ימותו שניהם , גם הוולד וגם האם . נביא את דבריו בלשונו : מיהו , נראה לי דדוקא בשאפשר שכשתמות האם ינצל הולד , או בשאפשר ששניהם ינצולו [ אין נוגעים בו - אי א . [' אבל אם כשלא נמיתו ימותו שניהם מעצמן , אפשר שמותר להמית הולד כדי להציל...  To the book