כבוד ובקורת (על יחסיהם של חז"ל לראשי הגולה ולנשיאים)

תופעה חברתית רווחת ביותר בחברות עתיקות שמרניות בארצות המזרח היא גילויי הכבוד המרוגים והמגוונים שבהם היו מביעים את הערצתם , המדומה או האמיתית , להנהגתם הדתית הפולחנית והמינהלית . פחות רווחת היתה הבקורת האישית או המוסדית הגלוייה והישירה , ולעתים העקיפה , נגד ראשי העם והעדה . בהרצאה זו נייחד את דברינו על אותות הכבוד של חזי'ל אל ראשי הגולה בבבל ואל הנשיאים באי , י' על הדמיון ועל השוני שבהתייחסותם הביקורת ת של אמוראי בבל ולבין חכמי א"י אל ראשיהם , ועל הרקע הפוליטי החברתי שעשוי , כמדומני , לבאר את השוני שבהתייחסותם של האמוראים בבבל אל ראשי הגולה ולבין התייחסותם של חכמי א"י לנשיאים . כידוע לא נצטמצמה הבעת כבוד ויקר לראש הגולה רק בביקוריהם של אמוראי בבל בביתו בימי שבת ומועד . שכן אמוראי בבל קבעו אותות כבוד לראשי הגולה במסגרת הלכתית . עובדה המוכיחה בבהירות רבה שהם היו מתייחסים בדרך כלל אל ראש הגולה בכבוד מופגן . המוטיבציה ליחס זה תידון להלן לאור כל הלכה והלכה בנפרד . בירושלמי סוטה פ"ז כב ע"א אנו קוראים . "בכל אתר את אמר הולכין אצל התורה והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן ( אל הכהן הגדול . ( אלא ...  To the book