|
|
פרק זה הוקדש לנושא מבנה ההון ( Capital structure ) של החברה ולהשפעתו על שווי החברה , על עלויות ההון ועל עושרם של בעלי המניות . מטרתו לבחון אם כדאי לממן את החברה בתמהיל כלשהו של הון עצמי וחוב , ואם כן - מהו התמהיל הטוב ביותר . ככל שמרכיב ההון העצמי בחברה קטן יותר וככל שגדול יותר מרכיב החוב ( הלוואות , ( כך גדל הסיכון הפיננסי שלה . כאשר בעלי המניות הס ספקי ההון היחידים בחברה , הם נושאים בסיכון התפעולי ותו לא ו : אך כאשר חלק מההון המושקע בחברה הוא הון הלוואות , החברה מתחייבת לעמוד בפירעון חובותיה בתאריכים מסוימים ובסכומים מוגדרים . בהיעדר ודאות לגבי תזרים המזומנים שיעמוד לרשות החברה בעתיד כדי לפרוע את החוב , מוסיף החוב נדבך של סיכון פיננסי . סיכון זה גדל ככל שהון החברה מכיל מרכיב גבוה יותר של חוב ומרכיב קטן יותר של הון עצמי . השימוש בחוב לשם מימון חלק מן ההשקעה יוצר "מנוף פיננסי" להגדלת שיעור התשואה הצפוי לבעלי המניות , אך הוא גם מביא לידי הגדלת הסיכון של בעלי המניות . הקשר בין הרווח התפעולי לבין הרווח למניה ו הגדלת המנוף הפיננסי של החברה כאשר ההשקעות והתפעול נשארים ללא שינוי מביאה להגדלת...
To the book |
|
|