רווח לעומת רווחיות

ראינו שהשאת התזרים היא מטרה המתעלמת משאלת אופק התכנון ומשאלת שיעור הצמיחה של התזרים הצפוי על פני זמן , וכן מרמת הסיכון הכרוכה בתזרים העתידי . ההתמקדות בתזרים עצמו גם אינה מביאה בחשבון את המשאבים הנדרשים לייצורו , ולכן היא עלולה להוביל לבחירה מוטעית של כיווני הפעילות או של ההשקעה של החברה . הרווחיות מודדת את התמורה מההשקעה , כגון הרווח או את תזרים המזומנים , ביחס למשאבים הנדרשים לייצורה , והיא מהווה מדד חשוב בבחירת השקעות החברה . בלוח 1 . 4 מוצגות שתי חלופות השקעה , , Q-1 p ונניח כי אי-הוודאות הכרוכה בהן זהה . חלופה Q צפויה להניב תזרים הגבוה 60 ° / 0-ב מהתזרים הצפוי מחלופה ק , אולם המשאבים הנדרשים להשקעה בחלופה Q כפולים מאלה הנדרשים להשקעה בחלופה ק . אין צורך להכביר מילים על כך שחלופה Q אינה החלופה העדיפה בהכרח , אף שהתזריס ממנה צפוי להיות גבוה יותר . נהפוך הוא - רבה מאוד הסבירות שבעלי המניות של החברה יעדיפו את חלופה p אילו הייתה הבחירה נתונה בידם , משום שההון הדרוש להשקעה בחלופה זו נמוך יותר ומשום היחס העדיף בחלופה p בין התמורה הצפויה לבין ההון המושקע .  To the book