המארגן הרביעי והמתבגר האובדני

שמואל טיאנו 997 ) וב (' תיאר את ההתבגרות כתקופה גורלית בהתייחסו לעמדת המתבגר כלפי החיים והמוות וכלפי גופו המבשיל מינית . לשם כך חייב לחול שינוי במבנה הנפש אשר כונה "המארגן הרביעי . " טיאנו טבע את המונח "המארגן הרביעי " לתאר שלב הכרחי בהתפתחות האדם , בו המתבגר מחליט אם לחיות או למות . את המושג "מארגן " הציע שפיץ ( Shpitz ) ב 1959 ( טיאנו , 'א 1997 עמ ' . ( 57 אלו הן תקופות קריטיות בהתפתחות , שבהן משתלבים תהליכי ההתפתחות עם תהליך הבגרות , משנים את רמת הארגון של המערכת המנטלית ומובילים אותה לרמה מורכבת יותר . כאשר המערכת המורכבת יותר מתגבשת נוצר מארגן בצורה מוצלחת . במידה שהמארגן לא מתגבש , נעצרת ההתפתחות . שפיץ תיאר שלושה מארגנים : החיוך החברתי בגיל שלושה חודשים , פחד מפני זרים בגיל שמונה חודשים , והיכולת להגיד "לא" בגיל שנתיים וחצי ( טיאנו . (' א 1997 תקופת ההתבגרות נועדה לעצמאות מינית , זהותית , חברתית וכלכלית . בסיפור גן העדן נמצא משל לכך , בשילוחו של אלוהים את אדם וחווה מגן העדן אל מציאות של עבודה ואחריות . טקס בר המצווה הוא סמל לתחילת חייו העצמאים של הבן , המגולם באמירת האב : "ברוך...  To the book