דיון כללי

בתחילת המאה ה 20 הייתה מגפה של התאבדויות בקרב בני נוער מהמעמד הבינוני הגבוה . ( Neubauer 1994 ) מגפה זו השפיעה מאוד על המעמדות הגבוהים בגרמניה , כולל פרויד ועמיתיו , ( Young-Bmehl 1988 ) והניסיונות להבין את התופעות הללו ולהגיב להן דומים מאוד לאלה הנעשים בימינו . עיתונאים האשימו את בתי הספר , את הירידה במוסר החברתי ואת אופן גידול הילדים המוטעה , רופאים חיפשו גורמים ביולוגיים , כולל "ליקויים גנטיים . " על רקע זה קיימה החברה הפסיכואנליטית של וינה סימפוזיון ב " , 1910 על התאבדות עם התייחסות מיוחדת להתאבדות בקרב סטודנטים צעירים . " הסימפוזיון היה ההתייחסות הראשונה לאובדנות מנקודת מבט פסיכואנליטית . ( Friedman 1967 ) המשתתפים , ובהם סדגר , ( Sadger ) אדלר ( Adler ) ושטקל ( Stekel ) הציעו הסברים דינמיים שונים , כולל קונפליקטים על דחפים סביב אוננות והומוסקסואליות , נקמה , ומחאה גברית כנגד רגשי נחיתות . שטקל אמר : "אין מתאבד שלא רצה פעם להרוג מישהו אחר או לפחות קיווה שמישהו אחר ימות " ( עמ ' . ( 87 סדגר הביע את דעתו כי " האדם המתאבד הוא האדם שאיבד תקווה שיאהבו אותו " ( עמ ' . ( 76 פרויד מעולם...  To the book