גורמים משפחתיים

שולסינגר ערך מחקר קלאסי , ( Schulsinger et al 1979 ) בו השווה את שיעורי ההתאבדות בין קרובי משפחה ביולוגיים ומאומצים והשתמש בקבוצת ביקורת שכללה מאומצים . הוא מצא שאצל מאומצים שהתאבדו היו בקרב קרובי המשפחה הביולוגיים פי שש יותר התאבדויות לעומת שיעורים רגילים אצל הקרובים המאמצים . ממצא זה תומך בקיומם של גורמים תורשתיים גנטיים , אך לא ניתן לדעת אם התורשה היא של אובדנות ממש או של הפרעות מנטליות המביאות להתאבדות . ונדר ועמיתיו Wender ) ( et al 1986 בדקו מטופלים מאומצים הסובלים ממחלה אפקטיבית . שיעורי האובדנות הגבוהים ביותר רווחו בקרב קרובי המשפחה של מטופלים שלהם תמונה קלינית הדומה לזו של הפרעת אישיות גבולית . צואנג ( Tsuang 1983 ) מצא כי שיעורי ההתאבדות בין קרובי משפחה של מטופלים סכיזופרניים ואפקטיביים שהתאבדו גדולים פי ארבע יותר מאשר בין קרובי משפחה של מטופלים שלא התאבדו . מחקר זה הצביע על שני גורמים לנטייה המשפחתית להתאבדות : מחלה פסיכיאטרית והתנהגות אובדנית . איגלנד וססקס ( Egeland & Sussex 1985 ) שחקרו מחלות אפקטיביות בקרב בני האיימיש בארצות הברית מצאו עדות לתורשתיות של ההפרעה האפקטיבית ...  To the book