היבטים היסטוריים ותרבותיים של ההתאבדות

עד לפני כשני עשורים נחשב ניסיון אובדני לעבירה בחלק גדול ממדינות אירופה . תרסבי ( Thusrby 1989 ) סבור כי הגישה כלפי התאבדות בתרבויות המצויות מבחינת התפתחותן בשיאן או מעבר לו היא בעלת אופי מתירני יותר , ובהן ניכרת עלייה בהתאבדויות . לעומת זאת תרבויות המצויות בשלבים מוקדמים של התפתחות מאופיינות בעמדה שלילית כלפי ההתאבדות ובשכיחות נמוכה יותר של התופעה . ואכן , סקירת ההיסטוריה של ההתאבדות מגלה טווח רחב של עמדות בתוך חברות שונות הנעות מגינוי מוחלט ועד ראיית ההתאבדות כפעולה מכובדת אשר הביאה למשפחת המתאבד כבוד חברתי . מקרה ההתאבדות הראשון אירע ללא ספק לפני שהאדם החל לשמור מסמכים כתובים . עם זאת , הרישום המוקדם ביותר על התאבדות תועד לפני כ 4000 שנה . הפפירוס המצרי שתוארך לשנים 1900-2000 לפני הספירה לערך שמור כיום במוזיאון ברלין . פפירוס זה ידוע בשמות שונים : "הוויכוח של אדם עם נפשו , " "הדיאלוג של שונא בני האדם עם נפשו , " "ההתאבדות . " הטקסט פורש בדרכים שונות בגלל שחלקים מהפפירוס חסרים וניזוקו . אחד הפירושים מתאר אדם עייף מהחיים ומיואש , אשר חש דחוי על ידי החברה , ומנסה לשכנע את נפשו ללוותו א...  To the book