|
|
בטיפול במבוגרים נעזרים בארבע קבוצות של תרופות : ( 1 ) נוגדות דיכאון , ( 2 ) נוגדות חרדה , ( 3 ) אנטי-פסיכוטיות , ( 4 ) מייצבות מצב רוח . רופאים שאינם פסיכיאטרים צריכים להכיר תרופה אחת או שתיים מכל אחת משלוש הקבוצות הראשונות , כך שההוריות , טווח המינונים , השפעות הלוואי האפשריות , והשפעות הגומלין עם תרופות אחרות מוכרים להם היטב . עקרונות כלליים לשימוש . 1 רוב הכישלונות הטיפוליים נובעים מתת > כ- ינון וחוסר יכולת להמתין לתוצאות . כדי לנסות תרופה באופן נכון , על המטופל ליטול מינון יעיל של תרופה למשך זמן מתאים . נדרשים שבועות או חודשים להשגת ההשפעה המלאה בטיפול בתרופות נוגדות דיכאון , אנטי-פסיכוטיות , ומייצבות מצב רוח . : 1 היסטוריה mvr \ 7 nym > 17 לתרופה נדרך כלל מצניעה על כך שמתן חוזר של אותה התרופה יביא לתגובה . גם היסטוריה משפחתית של תגובה חיובית לתרופה עוזרת בהחלטה . . 3 גם כאשר לא מתקבלת תגובה לתרופה מסוימת , המטופל עשוי להגיב בחיוב לתרופה אחרת מאותה הקבוצה ; לנסות תרופה הפועלת במנגנון שונה או בעלת מבנה כימי שונה . כמקרים של כישלון בטיפול יש להפנות את המטופל לפסיכיאטר , וכמו כן גם במ...
To the book |
|
|