הגדרה בעבר , מחלת האיידס הוגדרה באופן אמפירי על ידי המרכז האמריקאי למניעת ובקרת מחלות " כ ( CDC-n ) נוכחות ודאית של מחלה שלפחות במידה סבירה מלמדת על פגיעה בסיסית במערכת החיסון התאית . " לאחר הזיהוי של המחולל הנגיפי , , HIV ופיתוחן של בדיקות רגישות וסגוליות לאבחון זיהום על ידי , HIV ההגדרה של איידס שונתה . ההגדרות הנוכחיות מסווגות נשאי HIV על בסיס התסמינים הקליניים הקשורים בזיהום , ועל פי מספר הלימפוציטים T מסוג ; CD 4 ראה - 1 IPIM- 17 טבלה 182-1 וטבלה . ( ו 82-2 מנקודת מבט מעשית , על הרופא להתייחס למחלת HIV-n כטווח של הפרעות : החל בזיהום ראשוני , עם או ללא תסמונת חדה של ; HIV מחלה אי-תסמינית ; ועד מחלה מתקדמת . אטיולוגיה מחלת האיידס נגרמת על ידי הרטרו-וירוסים ( Retro- Virus ) HIV-1 HIV- 1 . HIV-2-1 הוא הנגיף השכיח ביותר ברחבי העולם ; HIV-2-b יש זהות הומולוגית של 40 % עם ו , HIV- הוא דומה יותר לנגיפי החסר החיסוני בקופים , ובודד בעיקר באפריקה המערבית , אם כי קיימים דיווחים על HIV-2 גם באירופה , דרום אמריקה , קנדה וארצות הברית . הנגיפים מועברים במגע מיני , בחשיפה לדם נגוע או מוצריו , בשימ...
To the book