סיכום

ינואר , 1997 אחת עשרה שנים אחרי שחרורי מהמאסר , יצאתי ב rsr לנסיעתי הראשונה בחזרה לרוסיה . רק פעם אחת באותה תקופה היה לי עניין לנסוע לשם . היה וה ב , 1989 כשמת אביריי מחרוב . הוא היה עם משפחתי בימים הקשים לנו ביותר , ורציתי לתמוך במשפחתו בשעת צערה . אבל מאחר שבאופן רשמי הייתי עדיין מרגל בעיני הממשלה הסובייטית , נדחתה אז בקשתי לקבלת ויזה . בשנות התשעים , אחרי ש " הוכשרתי" והייתי רשאי לנסוע לרוסיה , דחיתי הזמנות רבות . אבל ב , 1996 כשהתמניתי להיות שר המסחר והתעשייה של ישראל , ידעתי שעד מהרה יצפו ממני לנסוע שמה במסגרת תפקידי בממשלה , שבו נכלל פיתוח הקשרים הכלכליים של ישראל עם רוסיה . אנשים רבים היוצאים לביקורים רשמיים במוסקבה בוחרים לבקר בתיאטרון הבולשוי , אבל אני ביקרתי בבולשוי פעמים רבות בהיותי סטודנט במכון לפיזיקה ולטכנולוגיה במוסקבה . ומלבד זאת , המקום שבאמת רציתי לבקר בו היה המוסד האחר שבו "למדתי , " בית הסוהר של הקג"ב בלפורטובו שבו שהיתי שישה עשר חודשים , בתקופת החקירה , לפני משפטי וגזר דיני . אחרי היסוסים ודחיות רבים הסכימו מארחיי הרוסיים לכלול את לפורטובו במסלול הביקור . לאחר כמ...  To the book