|
|
קובל לקשור חברות חופשיות עם שמירה על חירויות היסוד . אבל % ^ /?? חירויות אלו אינן מוחלטות בשום חברה . באמריקה , למשל , מקדשים את חופש הדיבור והדת . אף על פי כן , אדם אינו רשאי לצעוק " שריפה " ! באולם תיאטרון הומה אדם , והביגמיה אינה מותרת גם כשהיא מסתמכת על אמונה דתית . דיונים העוסקים בגבולות הנאותים של חירויות שונות עשויים להיות ויכוחי מדיניות מעניינים בחברות דמוקרטיות , אך הם אינם עושים את האבחנה החשובה בין חברות המבוססות על חופש ובין אלו המבוססות על פחד . את האבחנה הזאת עשו אנשים שקנו ניסיון בנושא : מתנגדי המשטר הסובייטי . בגולאג היו אסירים פוליטיים מכל הסוגים : מלוכנים רוסיים שהיו להוטים להחזיר את השלטון הצארי שחוסל בזמן המהפכה הבולשביקית ; אנשי התנועה הלאומית האוקראינית שנאבקו להשגת עצמאות לעמם אחרי 300 שנים של שליטה רוסית ; חברי הכנסייה הפנטקוסטלית שרצו לקיים את אמונתם ללא הפרעה ; טטרים מחצי האי קרים שרצו לחזור מהגלות ולחדש את האוטונומיה שלהם ; חסידי הקומוניזם האירופי שהיו מעוניינים להקנות "קלסתר אנושי" לקומוניזם הסובייטי ; סירובניקים יהודים כמוני שרצו להגר לישראל , ורבים אחרים ....
To the book |
|
|