פרק זה עוסק בניתוח סטטיסטי וכמותי של דפוסי ההצבעה של הערבים אזרחי ישראל בין השנים , 2003—1949 מתוך כוונה לאתר מגמות וכיוונים ייחודיים בהתנהגות הפוליטית במגזר הערבי . הניתוח מתמקד בבדיקת אפיון ההצבעה לגושי מפלגות תוך שאלה : האם היה מעבר קולות מגוש הרשימות הנלוות אל המפלגות הציוניות או להפך , ועד כמה רחבה הייתה תופעה זו . לצורך כך נעשה שימוש בטכניקה של רגרסיה ליניארית חילקתי את האוכלוסייה הערבית לתשע קבוצות עיקריות , בעלות מאפיינים של שסע חברתי . לגבי כל קבוצה נערך ניתוח על פי חלוקה לשלוש תקופות . המטרה 49 הטכניקה שנבחרה היא שימוש במשוואת רגרסיה ליניארית . על טכניקה סטטיסטית זו רי . Kmenta ( 1971 ) , 15-18 ; Johnston ( 1972 ) , 12-15 שיטה סטטיסטית זו מבוססת על בדיקה של מידת הקשר הקיים בין שינויים בדפוסי ההצבעה של שלושת הגושים השונים ובין עוצמתו של קשר זה . באמצעות טכניקה זאת הוצבו , זו מול זו , שתי סדרות אשר נראו כבעלות קשר . ככל שעוצמת הקשר חזקה יותר , כך מקדם המתאם קרוב יותר לערך . 1 בפועל התקבלה תוצאה של מקדם מתאם . 0 . 905 הסימן השלילי שהתקבל במשוואה ( -1 . 22 ) מצביע על מעבר הקולות ...
To the book