|
|
גם המפלגות מלאו תפקיד מפתח בשלטון המקומי ביישובים הערביים . שיטת הבחירות הנהוגה בישראל העלתה את חשיבות הגורם המספרי בהגדרת כוחה של החמולה . ככל שמספר בני החמולה היה גדול יותר , עלה מספר הקולות שיכלה לתרום בקלפי . בשנות החמישים נהגו נציגי המפלגות היהודיות להגיע ליישובים הערביים ולסכם עם ראשי החמולות כיצד לנתב את קולות חבריה . אך השינויים במבנה הכלכלה והתעסוקה צמצמו עד למינימום את תפקידיה הכלכליים של החמולה והפחיתו את הפעילות הכלכלית הקורפורטיבית כמעט לחלוטין . מצב זה אפשר לתנועות פוליטיות רעיוניות לחדור לכפר הערבי ולבנות את כוחן באמצעות פנייה ישירה אל הפרט , שזכה בכך במודל הזדהות פוליטית רעיונית כתחליף להזדהות החברתית עם החמולה . לעתים המפלגה אינה מתמודדת בבחירות המוניציפליות מחשש לכישלון ולהכשלה מצד החמולה וכך קיימת הרתעה הדדית בין החמולה למפלגה . הגורם המחזק את האחדות החמולתית בבחירות המוניציפליות ביישוב הערבי הוא התחרות העזה על משאבי הרשות המקומית שהיא בדרך כלל המעסיק הגדול ביותר ביישוב , ספק המשרות ומזמין השירותים אצל קבלנים וספקים . מסיבה זו הקפידו התושבים שלא להניח לגופים פוליטיים...
To the book |
|
|