|
|
ב שאונסק 2003 " ו הוזמנתי ארגן בפריז להשתתף . פוליטיקאים בכנס העוסק ואישי ציבור באנטישמיות - ובהם , ניקולא סרקוזי , שר הפנים של צרפת באותה עת - אמרו שצרפת , בהתחשב בהיסטוריה שלה , בעקרונותיה ובעברה , אינה יכולה בשום פנים ואופן להשלים עם פרץ השנאה כלפי יהודים ועם מסעות הרמוניזציה של היהודים ושל ישראל כאחד שהתרחשו באותה עת . בגל התקיפות שפקד את צרפת באותם ימים נשרפו בתי כנסת , חוללו בתי קברות , ויהודים סבלו מהצקות ברחובות . המצב נעשה מסוכן כל כך , עד שהרב הראשי של פריז המליץ לגברים יהודים שומרי מצוות שלא לחבוש כיפה בפומבי . אבל הנאומים הנלהבים רק הוכיחו את שהיה ידוע היטב לכל : היהודים וישראל כאחד היו נתונים למתקפה בצרפת . קיצונים מוסלמים ואינטלקטואלים ליברליים מהשמאל , למרות ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם ולמרות היסמכותם על טיעונים שונים מאוד זה מזה , חברו להפגנות המוניות נגד ישראל . ראוי לציין כי בצעדה אחת נגד המלחמה בעיראק גברה האנטישמיות על הסולידריות האנטי מלחמתית , ומוסלמים הכו חברים מארגון יהודי שמאלני שצעדו לצדם . במהלך שהייתי בכנס , חשבתי שיהיה זה רעיון טוב להיפגש עם אינטלקטואלים ...
To the book |
|
|