|
|
כשבוע בלבד אחרי ששלחתי למוציא לאור את כתב היד של ספר זה קיבלתי מכתב נדיב ביותר ובלתי צפוי לחלוטין מד"ר לין גמול , מנהלת המוזיאון לאמנות של אוניברסיטת ניו יורק בבינגהמטון . שמה היה מוכר לי כמארגנת התערוכה הנודדת של אוסף העתיקות של פרויד , וכמי שפרסמה גם קטלוג מפורט ומאויר לתפארת . אף אחד מהפריטים שהוצגו מהאוסף לא היה יהודי , ואני הנחתי , כפי שבוודאי הניחו גם אחרים , שברשותו של פרויד לא היו שום חפצי נוי יהודיים . אני מוכרח להודות שהדבר היה מוזר בעיניי , אבל קיבלתי זאת כעובדה . מוזר עוד יותר היה משפט במכתב שפרויד שלח לאשתו מרתה מרומא ב 21 בספטמבר , 1907 שבו תיאר ביקור בקטקומבות והצהיר : "בקטקומבות היהודיות הכתובות הן ביוונית . את הפמוט רב הזרועות - אני סבור שקוראים לזה מנורה - [ Menorah , giaube ich , heisst eri אפשר לראות על לוחות רבים . " מה שהתמיה אותי כל הזמן היה ההיסוס לכאורה לגבי המילה "מנורה . " לדעתי , כמעט אי אפשר להאמין שהמונח לא היה חלק מאוצר המילים של פרויד , או שהוא לא ראה מנורה בבית אביו . בתנ"ך של פיליפזון יש תחריט נאה של מנורת שבעה הקנים בסוף הקטע המתאר את עשיית המנורה למ...
To the book |
|
|