פרק יב המערב, הציביליזציות והציביליזציה

התחדשותו של המערב ? לתולדותיה של כל ציביליזציה מסתיימת ההיסטוריה לפחות פעם ^[ ננז' אחת , ולפעמים יותר מפעם אחת . כשהציביליזציה מגיעה לשלב האוניברסלי שלה , הדבר שטוינבי כינהו "חזון התעתועים של האלמוות" מעוור את עיני אנשיה עד שהם משוכנעים שדמותה הסופית של החברה האנושית היא דמותה של החברה שלהם . כך היה באימפריה הרומית , בחליפות עבאס , באימפריה המוגולית ובאימפריה העותו מאנית . אזרחיהן של מדינות אוניברסליות כאלה "נוטים לראותן , מתוך התרסה נגד העובדות הפשוטות והברורות ... לא כמקלט ללילה בשממה , אלא כארץ המובטחת , תכלית מאמציו של האדם . " הדבר היה נכון גם בשיאו של הפקס בריטניקה . לגבי המעמד הבינוני האנגלי בשנת , 1897 " כפי שהם ראו זאת , ההיסטוריה לגביהם תמה ... והיו להם כל הסיבות לברך את עצמם על מצב העליצות התמידית , שקצה זה של ההיסטוריה העניק להם . " אולם חברות המניחות שההיסטוריה שלהן תמה הן בדרך כלל חברות שההיסטוריה שלהן עומדת לשקוע . האם המערב הוא יוצא מן הכלל בתבנית הזאת ? מלקו היטיב לנסח את שתי שאלות המפתח : ראשית , האם הציביליזציה המערבית היא מין חדש , מיוחד במינו , שונה בתכלית מכל הצי...  To the book