סיכום

שימושי הפעלים בזמר מבוססים ביסודם על כללי מערכת הפועל של העברית החדשה , אך אין הם משקפים את הכללים הללו במלואם . מקצת האפשרויות הגלומות במערכת אינן מנוצלות בזמר , ולעומת זאת יש בו חריגות מגבולותיה אל קווי לשון שנשאלו מרובד לשון קודם . דפוסי הבחירה הללו משרתים בו שתי מטרות : הם תורמים לעיצובו הסגנוני , והם מעמידים לרשות מחבריו מבחר של דרכי התמודדות עם הדרישות הצורניות הכרוכות בכתיבה בחרוז ובמשקל . החריגה מגבולותיה של מערכת הפועל של העברית החדשה מתבטאת רובה ככולה בניצולם של קווי לשון בעלי צביון מקראי מובהק . היקרותן של צורות פועל המזוהות עם רבדים אחרים בתולדות הלשון נדירה בזמר : צורות פועל מובהקות מלשון חז"ל וצורות פועל שמקורן בעברית החדשה , ובייחוד ברובד של לשון הדיבור , נעדרות ממנו כמעט כליל . תפוצתו של הרכיב המקראי ומגוון גילוייו בזמר עושים אותו למאפיין העיקרי של לשונו . המגמה המקראית המתגלה בזמר אינה מתבטאת בקבלה גורפת של כלל דרכי התצורה המתועדות במקרא . דרכי תצורה נדירות וחריגות , שמקורן ברובד הארכאי והפיוטי של המקרא , אינן משמשות בזמר , ומצאי הצורות המקראיות המצוי בו משקף את דרכי ה...  To the book