דפוסי הבחירה בין צורות פועל חלופיות במערכת הסינכרונית

במרבית הקטגוריות הדקדוקיות אין במערכת הלשונית דרכי תצורה מתחרות , אלא יש אפשרות אחת בלבד . דרך התצורה העונה על דרישות הדקדוק והתחביר מותנית בדרך כלל בהקשר , והכותבים מחויבים לממשה אם אינם מעוניינים לחרוג מגבולותיה של המערכת הלשונית בת הזמן . רק לעתים עומדת לרשותם אפשרות בחירה גם במישור הסינכרוני . בחירה שכזו אפשרית בשני סוגים של קטגוריות : אותן הקטגוריות שבהן ירשה העברית החדשה דרכי הבעה חלופיות מרובדי הלשון שקדמו לה , ואותן הקטגוריות שבהן התפתחו בה דרכי תצורה 66 הצורה ישליו מופיעה למשל בשירו של מ"ה לטריס "יונה הומייה" ( פותח במילים אוי כי עוטיה אני ;( הצורה תעופינה מופיעה למשל בשירו של א' צונזר "שיבת ציון" ( פותח במילים מה זאת עיניי תראינה . ( שני השירים הללו היו פופולריים מאוד ברובד המוקדם של הזמר . חדשות שאינן מתועדות ברובדי הלשון הקודמים . במקרים הללו יש לכותבים אפשרות בחירה , והם יכולים לתת ביטוי להעדפותיהם הסגנוניות . קווי הלשון שהרבו להשתמש בהם , אך לא פחות מכך אלה שבחרו להימנע מהם , משפיעים על לשונם במישור הסגנוני ותורמים לעיצובה . בסעיף זה יתוארו בחירותיהם הלשוניות של מחברי הזמ...  To the book