|
|
מרבית דרכי התצורה המקראיות המתועדות בזמר מצטרפות לכלל קטגוריות , ואולם נקרים בו גם שימושי לשון מקראיים מבודדים שאינם נוגעים לקטגוריה שלמה , אלא למספר צורות מצומצם בלבד . בצורות העבר של השורשים יר"ד , נת"ן והל"ך נרשמו כמה דוגמאות לנשילת פה"פ , על פי המצוי במקרא בשורשים אלו : בואי כלה כי רד הליל , ( 363 ) וערב בא ורד היום , ( 47 ) והגשם זך אז רד , ( 197 ) אלף לילה ועוד לילה / תתי שי לה , ( 27 ) את ארצי הקטנטונת / תת לי סלה ( שם , ( אל החורש הקרוב / לכתי לי פרחים לקטוף . ( 18 ) בשני מקומות הופיעה בטקסטים הצורה יולד : לא יולד לקרב עוד ילד , ( 287 ) ואור כי יבקע מליל / ובן כי יולד לדור . ( 109 ) צורה זו מקורה בדרך התצורה של סביל קל , שחדלה להיות פרודוקטיבית בעברית , וכבר במקרא הייתה בגדר שריד 63 לשימוש הלשון של תקופה קודמת ונפלטה מן המערכת הלשונית . כן נרשמו כמה היקרויות של צורות עתיד בבניין התפעל , שבהן הגויה עה"פ בתנועת a ולא בתנועת : e ארץ בה יתקיים / כל אשר איש קיווה , ( 7 ) הוי ישתבח האל אלי , 437 ) בהגיית המילה בתפילה ובביטוי השגור ישתבח שמו , ( שדה הקטל נתייתם , 415 ) חורז עם נדם , (...
To the book |
|
|