|
|
עיקר תפוצתן של צורות וקטל / ויקטול בזמר היא בפסוקי מקרא מולחנים , שאינם נידונים בחיבור זה . בטקסטים מודרניים שכיחותן אינה גבוהה , וחלקן בכלל צורות הפועל הגיע ל 0 . 8 < % > בקירוב בלבד . כמה מהיקרויותיהן של צורות וקטל / ויקטול מצויות ברמיזה טקסטואלית אל הקשר מקראי מוכר : עוד נרווך עוד נבנך , נגב ונבנית ( 168 ) מבוסס על ירמיהו לא 4 " עוד אבנך ונבנית . '' ומשה היכה על צור / במטה היכה על סלע / 2 \ ויצאו ממנו מים ( 174 ) מבוסס על במדבר כ 11 "וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים . " בהמשכו של הטקסט בא ההקשר ומשה הביא גדי / ויניקהו דבש מסלע , הכולל ציטוט מדויק של דברים לב 13 "וינקהו דבש מסלע . " בסלע חצבנו עד דם / ויהי אור ( 37 ) מתקשר אל "ויהי אור" בבראשית א , 3 וכך ויהי ערב ויהי ליל ( 199 ) מתקשר אסוציאטיבית אל "ויהי ערב ויהי בוקר" החוזר כמה פעמים בפרק א בספר בראשית . ויהי היום / ואנו נפרדנו פתאום ( 196 ) משקף את הצירוף המקראי "ויהי היום , " המצוי במקרא בכמה מקומות ומשמש מטבע 36 לשון . 34 על נסיבות מעתק חיריק וצירי במקרא בקטגוריה זו ראו גזניוס 1910 ( קיו , לאג'י ) . § 75...
To the book |
|
|