הגיית אותיות השימוש

כללי הניקוד הנוגעים לאותיות השימוש מתממשים במלואם בביצועם של השירים הנכללים בתחומי הזמר . היקף מימושם של הכללים אינו מותנה במידת בקיאותם של השרים בדקדוק העברי או בעומק היכרותם עם כללי הניקוד , אלא הוא חלק בלתי נפרד מהיכרותם עם לשון הזמר כמו שנתגבשה בנוסחיהם המושרים של השירים . לא תמיד ידעו האינפורמנטים שרואיינו לצורך מחקר זה מהו החוק הדקדוקי המתנה את אופן הגייתן של אותיות השימוש בהקשרים ספציפיים שעליהם נשאלו , אך גם כאשר לא ידעו להסביר את החריגה מהרגלי הלשון המקובלים עליהם בדיבורם , עמדו על דעתם שבזמר אין בהקשרים אלו אפשרות להגייה אחרת . מימוש כללי הניקוד הנוגעים לה"א הידיעה מתבטא בזמר בהגיית תנועת e 142 במקום a לפני ח , ח , ה וע בלתי מוטעמת . מבחר המילים שבהן מופיעות בזמר 141 כלל 1 לעיל . 142 כללי ניקוד ה '' א הידיעה , המחייבים את הופעתו של הקמץ במקום הפתח בנסיבות מסוימות , אינם מתבטאים בהגייה בשל הזהות באופן מימושם של הקמץ והפתח . בנסיבה זו ה"א הידיעה או אותיות השימוש היורשות את ניקודה אינו גדול . בכלל הטקסטים שנבדקו נרשמו הצורות החזה , ( 300 ) החלוץ , ( 36 ) החליל , 216 ) , ( 256 , ...  To the book