היערכותן ותחומי שימושן של וריאציות לשון בקהילת הדוברים

צורת הלשון שהייתה דומיננטית בקרב הדוברים עברית כשפה יחידה או עיקרית הייתה רק מרכיב אחד במערכת לשונית שהיערכותה הכוללת הייתה מורכבת , הבעשורים הראשונים של המאה העשרים עדיין לא התבלטה במלוא עוצמתה חשיבותה של צורת לשון זו בהתוויית כיוון ההתפתחות העתידי של השפה . אחת 19 לניסוח מפורש של הנחות היסוד כרקע ההתנגדות למחקר המתאר של הלשון ראו בנדויד תשכ"ז ; . 307-305 הסיבות לכך הייתה שהיא נפוצה בעיקר בקרב הדור הצעיר , ועל כן נתפסה כצורת לשון שולית . היא עמדה בצלו של שימוש הלשון המקובל בפי אנשי העילית התרבותית והפוליטית , ולשון התרבות הייתה סגורה בפניה . בעבור בני הדור שתפס בתקופה זו את עמדות המפתח ביישוב המתפתח , הייתה העברית בראש ובראשונה לשון כתובה . לרובם המכריע היא לא הייתה שפת אם , והם רכשו את ידיעתם הראשונית בה במסגרת החינוך היהודי המסורתי שקיבלו בילדותם . ההיכרות הטקסטואלית עם המקורות העבריים הקנוניים הייתה מרכיב בסיסי בעולמם הלשוני , ואילו הדיבור העברי היה משני בעבורם . בקרב הדוברים הילידים לעומת זאת הייתה תחושת הלשון מבוססת בראש ובראשונה על הלשון המדוברת היום יומית , ואילו היכרותם עם לשו...  To the book