נז תבל תני לבך

תבל , תני לבך ואת עיניך / פקחי והטי ל $ זין אןניך , עזמעי 3 $ ית מפי $ עזר ראה בעין / לבו סתריך רמ ^ יפרניך , אזן וחקר רב כשפיך — הכי / שךא דברותיך וחזיוניך ! כמה תפתי הפתאים , תחלי / קי מאמריך ועיניך ? רכו ךבךיך ומצרף מתקו — אכן $ תיחות הם לעת פניך , אותם תסיתין בעדי זהב # שר / תעדי , ובפרך תקךעי עינלך . חנם רקמות תעטי להם ותת / יפי , ולעזןא תלבשי שניך , הם הנדושים ה ^ יךפים ת ^ זלחי / בהם — ואין לחש לצפעוניך . . 26-1 גינוי העולם הזה ומומיו . . 51-27 פנייה אל נפשו , שתכין את עצמה לעולם הבא . . 1 תבל העולם הזה בדמות הנשית כפי שהיא מופיעה בספרות העברית והערבית בימי הביניים . לאזין להאזין . . 2 מצפוניך צפונייך , סודותייך השמורים . . 3 אזן וחקר שקל ' היטב את דעותיו וחקר את נושאו ( על פי קהלת יב . ( ט , הכי הלא . דברותיך דיבורך , מילותייך ( על פי דברים לג , ג . ( חזיוניך דברייך ( על פי שמואל ב ז , יז , ( כאן ו הבטחותייך . . 5 אכן אך למעשה . פתיחות חרבות שלופות ( על פי תהלים נה , כב . ( לעת פניך בשעת כעסך ( על פי תהלים כא , י . 6 . ( אותם את הפתאים . תסיתין חסיתי . פוך אבקה שחורה המשמשת ל...  To the book