עד מה בגרון חובקים יקראו / חנם עלי אזני מעונים שאו ? כחךעזים הם ל $ זין או אלמים , / כי ל / ננות את צועקיסם לאו . עמדו מבכים , כי קזכוניסם בראעז / גולים עלי פי הזמן יצאו , עם אהליסם צןגנו — אכן 1 יצל / צלעות בני האחוה החבאו . זרחו עלי חוג האדמה כו 5 בי / מאור — ןאןל בצהךלם באו . לא אךעה אם בארצות בסלו , / או המתנות שבניהם קאו ? נקעו — ולמזער נויהם יךשו , / כי גן שו מגו ולא יצאו . על מ ? ךציהם פךצו תנים ובין / גךרות ? קיעיהם נהי ישאו , ישמעו קינים בפיסם מןאת / דוךבות מעוניים — ן ל א יךאו . אל אבו אברהים [ יצחק ] בן ברון . . 15-1 פתיחה : תיאור משכנות האהובים שנעזבו וימי הנעורים שעברו . . 16 בית המעבר . . 40-16 גוף השיר : שבח הידיד ושירו . . 1 עד מה עד מתי . שאו נחרבו . . 2 המ המעוינים . לאזין להאזין . לאו לא יכלו . . 3 עמדו החושקים . מבכים בוכים . שבוניהם שוכני המעונים . בראש גולים הראשונים שיצאו לגלות . עלי פי הזמן בצו הגורל האלים . . 4 צענו נדדו . אכן אבל . בצל ... החבאו נותרו צפונים בלב אוהביהם . . 5 זרחו הידידים שנדדו . באו שקעו . . 6 קאו הקיאו . . 7 למצער לזמן מועט . נויהם ירשו שכנו...
To the book