זמן ותבל

דרוס כתב מספר ניכר של שירים על "ומך ויתבל , '' קרובים בצורתם לשירי הפרישות , ע ^ ( זהדיאת בערבית ) שרווחו בשירה העברית באנדלוסיה ובשירה הערבית ששימשה לה דוגמה . כמו אצל י קודמיו , גם בשירת טדרוס jrrra הוא רע , בוגדני , רב תהפוכות ואלים . הזמן הוא התגלמות הגורל , האורב לאדם ומשלח בו את פגעיו ואסונותיו . בדמותו המואנשת הוא לוחם אכזר היורה חיצים בקרבנותיו ופורש להם רשתות ללכדם ולהמיתם . הזמן מעשיר כדי לרושש ומרומם כדי להפיל למעמקים . לךעים הוא מיטיב לטובים מרע נלהלן , צד . ( 2 הוא מתנכל למשכילים ולחכמים - ומרומם את הכסילים ( צג ? \ z בךבשו הוא מוסך רעל ( צ ו ;( ובעחגות פרחי בשמיו הוא מחביא נחשים ארסיים ( פט . ( 2 מכתו נוחתת בפתע ואין מפלט מרעתו,- החושב למצוא מפלט מזעמו הוא כמבקש לצרור 'מים בשמלה" ( צא . ( 5 בדרך כלל שוררת בשירים תפיסת עולם פסימית מאוד . חיי אדם משתקפים בהם כרצף של מקרים , כקורבן לגורל עיוור , שבו אין שכר לצודקים ואין עונש לחוטאים . מכוחה של מסורת ארוכה ומושרשת דבק בשירים המאוחרים הפטליזם שמאפיין את השירה על 'זמך בערב עוד לפני הופעת האסלאם . השקפה כזאת סותרת את עקרונות הדת...  To the book