כה לבבי קח לך מטה לשונך

לבבי , 1 ! קח : I- לול 1 מטה - •? לשיונך / IT : והר I - בו צור וחלמיעז - ? : - רעיונך IT : מי K 2 nm : עזעפיך , ןהעזקה / ^ זדי לומד זמיר ממעינך , — צוף מאמר תגזר גזרים / ולקח תגרף טל ממעונך — ומלא דר זמיךיף לשם יה 5 / מו אחד ענק מצורונך ןעזיךה מוהלות לו עשה לך / ןשימה כרביד על לשונך , וזמר לו , ערי [ עלה לפניו / לניחוח שלו שיךך ומנף . ןהסחנן לו ואמר / 1 f "עשה נא לא למעני כי למענך . " ובתשובה עזלמה עזוב לפניו / — ןהוא רחום יכפר /< ת עונך ןאוי 3 יך הדום מכת ישית לרגלך / ואף אם יחיו כוננבי מעונך — ויסיר מק ^ ף ? זחינך / ןהנגע ^ עזר עמר 5 עינך . . 1 על פי מעשה משה , שהכה במטהו בצור ויצאו מים ( במד' כ , יא . 2 . ( שעפיך רעיונותיך , הרהוריך . שדי חמד זמיר את שדות השירה הנחמדים . . 3 וים צוף מאמר ואת ים הדברים והביטויים המתוקים בצוף . תגזר ותעבור בכל מעמקיו . ולקח וכו' על פי דב' לב , ב . . 4 דר באבני יקר,- זמיריך את שיריך . . 6 יעלה כקרבן . שלו וכוי דימה את השירים המשובחים לשלו ולמן שניתנו לישראל במדבר . . 8 והוא וגו' על פי תה' עח , לח . . 9 כוכבי מעונך כוכבי שמים . . 10 רומז למחלת עור שלו...  To the book