השער הששה עשר האמונה אחר הנסיון / כפלגי מים בציון

ןיאנ ^ ר בן המלף : ולמה החרדלי מ $ נו העזךידים ההם , ולא הצילוהו מפח מוקעזו הגדולה ןהחזקןה ? 1 אמר המיר : D — כי הניחוהו לאחד מעזני דברים — או לפחךם מ # נו ףךאתו , / או לחמלתם עליו ואהבתם אותו / בעת בחרותו , / ןךצו לעו-גו בעת ההיא — עד א # ר נוזקעזה לבו לןגשות חנף ולדבר תועה / ולא היה T T להם V T עצה T " להציבו T T מדרכו ! - ? הרעה / . TT T ואלו \ י היה T T מהם ? „ ? " אחד T V עזיסכן > בנ ^ 5 זו לאך'בתו / אולי היה מציל אותו ממבוכתו , / כא ^ זר 7 ןךה ל ^ חד עם מהמלכים מ ^ זנהו . אמר בן ה ) 5 לך : ןאיך היה ? אמר המיר : אק > רו על מלף אחד { 7 זהיה מ ^/ זכיל ובעל לב נבון , ךהיה עובד בציון בארץ רוריבה ( על פי יש' כה , ה . 1 . ( התרשלו ממנו לא התאמצו לשנותו לטובה ( את אבי , המלך . ( השרידים ההם הבודדים שידעו האמת , כמבואר בסוף השער החמישה עשר . שר 89-88 לעיל . . 3 הניחוהו בבערות . לאחד בגין סיבה אחת מהשתים . . 5 לעשת ... תועה על פי יש' לב , 7 לנהוג בחנופה ולדבר דברי בלע . גלולים . ודעה n מע 1 נה $ שר שומע מדיירי הדוגמה ונמליה כ ומךנאבק בעפר רגלי בעליה / ואוהבם ועובךם 1 יכל לבבו . והיה מגלה...  To the book