השער השלושה עשר הרואת תולדות הימים / לא יגור אימים

אמר 3 ן המלך : בי אדוני , הבה נא עצה ו לנפעזי הספצה / להנצל ממכמךת הסגבלות / ולהעלותה מב 1 ר הפתיות . / כי לא תנעם לי כל טובה ויתרון מעלה / אפס ותהו 3 העזבו לי כל לקןר וגדולה , / ? עמדי בין אלה הרועים הךעים / והיותי ? תוך פגרי האנעזים הפגעים . אמר המיר : הזכךתני אתה , \ % המלך , דברים ועונים / עזמעתים . זה כמה ןמנים . אמר 3 ן המלך : ומה הם ? אמר הנזיר : עזמעתי כי היתה מדינה / אנ ^ יה מרמים , קטני אמנה . / וכשיראו איעז נגנרי , פתי בנפש תמה , / היו ממליכים אותו עליהם עזנה ' תמימה . / והיה האיש ההוא { סכלותו בהם , / לסכלותו וחסרון דעתו 5 מנך ; גיהם / — לא היה מספק כי מלכותו קים עליהם . / ןשמדותו ת ^ דל תולדות הימים העתיד יגור יחשוש מפני . . 3 אפס ... לי על פי יש' מ , יז . יקר וגדולה אס' ו , ג . . 4 פגרי ... הפושעים על פי יש' סו , כד . . 5 אתה נוסח אחר : עתה . . 8 קטני אמנה חלשים באמונתם . . 10 בהם במותם . . 11 לא ... מספק לא פקפק . קים עליהם  To the book