השער השנים עשר במעלת המסתפק במזונו ויתרונו / ומגרעת בעל הנפש וחסרונו

וי י אמר 3 ן ה 5 לך י החכם המצליח , הודיעני נא ע 3 יני ה ^ הגותיף וך ךכיהם / למען אךגיל נ ? שי לל 5 ת בהם / ולעשות למעשיהם , / ןהגיךה לי איך היום שיבסך הכלכל / יגיע כ 9 יך בי תאכל . אמר הנזיר : דע כי אסתפק , מטובו , / במה עזאוכל לזון נסשי בו / לפי צרף העזעה / — לא לענג ןלא לש : 1 עה , / זאת כי אם להקזאיר הוא הרוח היגעה / עד בוא הנועזה לקחת את נ / . 1 י 117 כי לא המךגעה א 5 ^ ר ^ . חר בו ובדו ^ רתו / ןלא תאוה נפעזי לזולתו , / כאשיר קךה לאחד מהמלכים בסוף I : שניו / — T T באבלו ; T : אחד T V מבניו ! T T ? אמר בן המלך : ואיך היה ? אמר הנזיר י אקזרו , כי מלך ממלכי העמים / היו לו אויבים רבים ועצומים בעל הנפש על פי משלי בג , ב : הרעבתן . . 3 שיבתך תכלכל תתפרנס בזקנתך ( על פי שמ"ב יט ! , יגיע ... תאבל תה' קכח , ב . . 4 מטובו של העולם הזה . . 5 להשאיר לקיים . . 6 הנושה מלאך המוות . לא ... המרגעה על פי יש' כה , יב . כאן : לא הרוגע שאמצא בטוב העולם הזה . . 7 ולא עד שלא . לזולתו למנעמים נוספים . / ולאספו כלם להלחם עמו . / ויאסף המלך ההוא גבוריו ועמו / ויצא לקראתם בנדודיו וחיליו , / וילסמו אתו — ו...  To the book