קליבלנד| הגשר אל ממלכת הרוחות מה מותר לחקר המוח?

" הקוף היה מסוגל לראות . עיניו עקבו אחרי תנועותי בחדר . הוא היה מסוגל לאכול , ואילו הכניס מישהו אצבע לפיו , הוא היה נושך אותה " . רוברט וייט , חוקר מוח מקליבלנד אוהיו , שבארצות הברית , כיום בן , 82 אוהב לדבר על ניסוייו בקופים . לפני שלושים שנה , כמעט בן לילה , הם הפכו אותו למפורסם . הפואנטה המיוחדת בסיפורו של הקופיף הנשכן : ראשו אמנם התנשא מעל הגוף — אבל זה לא היה הגוף שלו ! וייט לא מצליח להיזכר במספרם המדויק של הפרימאטים שאת ראשם הוא ערף מאז במעבדתו באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב שבקליבלנד . מדובר בכמה מאות . הכול התחיל בשנות השבעים . באחד האגפים הצדדיים של בית הספר לרפואה , שנראה כמו עוגת חתונה ארכיטקטונית עצומה עם מבואת עמודים קלאסיציסטית , ניגש וייט לעבודה . הוא חשף בזהירות את מוחו של קוף מקוק רזוס וחיבר אותו למחזור הדם של קוף אחר , שעוד היה בחיים . כאשר הניסוי הצליח , פנה הנוירוכירורג להשתלת הראשים . לצורך כך הוא ניתק את העור , השרירים והגידים , ואז את צינורות האוויר והמזון , את עמוד השדרה ואת חוט השדרה . רק שישה כלי דם עוד המשיכו לספק דם למוח . בתוך דקות מספר חיבר וייט את מחזור הדם...  To the book