באמצע ינואר 2000 אושפזה לילי שרון בבית החולים שיבא בגלל דלקת ריאות חמורה שדרדרה את מצבה . מאז שכבה רוב הזמן במיטה . אלא שגם אז , מדווחים בלום וחפץ , " דחקה לילי באריק לא להפקיר את המרוץ שלו לראשות הממשלה , ולא הסכימה שמחלתה תגרום לו להאט את הקצב " . ב 10 במרס פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ריאיון נרחב עם אריאל שרון . " איך אתה עובר את הימים האלו , כשהיא לא לצדך " ? שאלה אותו העיתונאית אמירה לם . " מאד קשה לי כשהיא לא אתי " , ענה שרון , ]" אבל ] מידת ההתעניינות שלה והמעורבות שלה לא השתנתה . [ ... ] גם היום מי שעובר פה על העתונות זאת היא . היא מסבה את תשומת לבי לדברים החשובים . מזה היא לא הרפתה גם היום . היא רואה את הדברים והיא שומעת את הדברים והיא רואה את החולשה הנוראה של מה שקורה כאן , וזה מדאיג אותה " . שבועיים אחר כך , ב 25 במרס , נפטרה לילי שרון כשסביב מיטתה בעלה , בניה , כלותיה ונכדיה . למחרת נקברה על הגבעה שכינתה " גבעת הכלניות" מול הכביש המוליך לחוות השקמים . " עד היום לא עשיתי בלעדייך " , אמר בעלה על קברה , " מהיום זה בלעדייך . זה לא יהיה קל , אבל אני אמשיך לעשות את הדרך שיחד האמ...
To the book