אשת הגנרל

עשרים ושש השנים הבאות בחייה של נאוה ברק היו טיפוסיות לחייהן של נשים רבות שבעליהן משרתים בצבא קבע : טיפול בלעדי בכל הסידורים הנוגעים לבית ולילדים , אריזה ופריקה של תכולת הבית בכל אחת מאחת עשרה הפעמים שבהן נאלצו לעבור דירה בעקבות תפקידים שקיבל בעלה , ובעיקר לילות ארוכים של בדידות וציפייה . בעיקר קשתה עליה הבדידות בשנים הראשונות . באחת הפעמים , מספר כפיר , כשנסעו לטבריה לבקר את הוריה , לא יכלה עוד להתאפק ושאלה את אהוד בבכי : " אהוד , בשביל מה התחתנת ? אתה בלאו הכי רוב הזמן מחוץ לבית , ושנינו סובלים מזה " . " זה היה רגע קשה " , כותב כפיר , " על סף פרידה " . כעבור שנים הגדירה נאוה ברק את שנת הנישואים הראשונה שלה כ"שנה הקשה בחייה " . ואולם יותר מקשיי הבדידות נאלצה גב' ברק הצעירה להתמודד בשנים הראשונות עם הידיעה שבעלה עושה רבות במבצעים מיוחדים ובפעולות מסוכנות , רובן מעבר לגבול . " אהוד מיעט לספר לה עליהם כדי שלא תדאג , אבל נאוה , בחושיה המיוחדים שפיתחה , ידעה מתי אהוד היה מעבר לגבול " . אחד המבצעים שהדירו שינה מעיניה היה הפריצה במאי 1972 למטוס החטוף של חברת " סבנה" בנמל התעופה לוד . במקרה זה...  To the book