|
|
פניכמה שניםנסעתי לסדרת הרצאות בדרום אמריקה . אמרתילאשתי : " אם אנחנו כבר בדרום אמריקה , בואי ניסע לאיי גלפגוס " . " זה מאוד יקר , לטוס לגלפגוס . אתה מרוויח בהרצאות בדרום אמריקה מספיק כסף כדי לכסות את הטיול הזה " ? " לא " . " אז איך ניסע " ? " כשאנחנו חוזרים לארץ , יש לי הרצאה בגבעת אולגה . נשתמש בכסף שאקבל מההרצאה הזאת " . אשתי פתחה חשבון בראשה בשם דרום אמריקה . המקורות בחשבון הם התשלומים שאקבל עבור ההרצאות , והשימושים הם הטיולים , המלונות , האוכל וכיוצא בזה . ואם השימושים עולים על המקורות , אין כביכול דרך לממן את הטיול הנוסף . הנטייה הזאת לפתוח חשבון נפרד לכל מאורע או טיול , לכל עסקה או מניה , ולסגור אותו כשהוא מאוזן נקראת חשבונאות נפשית . זו גם הנטייה לקבל החלטות בנושא מסוים תוך התעלמות מנושאים ומחשבונות אחרים . לדוגמה , ההחלטה אם לנסוע לטיול לאיי גלפגוס נסמכה רק על ההכנסות מאותה נסיעה והתעלמה משאר ההכנסות והנכסים של מקבלי ההחלטה . חשבונאות נפשית היא גם ההפרדה בין מקורות שונים של כסף . יש אנשים שכשהם נכנסים לקזינו , הם מוציאים כסף מהארנק , נניח 200 דולר , ושמים בכיס . זה התקציב שלהם ...
To the book |
|
|