|
|
האתגר הוא עצום . התפקוד הלשוני הוא העדות הגדולה , המגוונת , הברורה והספציפית ביותר שיש למדע על מהותו של השכל ועל פעילותו . כיצד אנו תופסים את המציאות , אם ישנה כזאת מחוץ להכרתנו ? עד כמה " המ * יא 7 ת" של האחד היא "המציאות" של השני ? כיצד מוציאים אנו משפטים המתאימים למציאות שעוד לא נתנסינו בה ? מהי "ידיעה" ומה פירוש "לדעת . " אלו הן שאלות פילוסופיות קלאסיות של האדם החושב על חשיבתו , ואשר המרע המודרני לא יכול לעשות בהן יותר מאשר להקיפו די יק של הבחנות והגדרות , ודיסציפלינות שונות . הפסיכולוגיה והפסיכולינגויסטיקה חונות במערך הזה תחת הדגל הפיסיולוגי והניסויי . הן פונות תחילה אל גופו של האדם ואל התנהגותו , בכלל זה אל התנהגותו הלשונית . ההתנהגות הלשונית היא החלון היחיד כמעט אל מסתריו אלה , וגמ הדרך המפורשת ביותר בה יכול "שפן הנסיון" בעצמו להשתתף בתצפיות ו בעדות על מה שקורה איתו . אמנם , האינטרוספקציה ( התב 7 נל . לת מבפנים } קבילה ומהימנה כדרך מחקר במדעי-ההתנהגות בזמננו חרבה פחות ממה שהייתה בעבר , אבל בתחום ההתנהגות הלשונית יש לה מעמד ממשי יותר מאשר בפסיכולוגיה בכלל . כל אדם איננו רק מפיק ל...
To the book |
|
|