|
|
המשפטים השכיחים , אפילו בדיבור הפשוט ביותר , אינם כרגיל מן הסוג שהדגמנו עד עתה , אלא הם מעשה-מרכבה של יותר ממשפט אחד : האיש , המבקר בבתים , נסע כבר . אמרר לר שיברא הנה . אמרתי לר שלרם , מכיל ל ; שאני מכיר ארתר . בכל אחד מאלה יש יותר ממשפט אחד , ואף יש בו צורן דקדוקי המתפקד כמקשר בין המשפטים שבתוך בכל אחת מן הדוגמאות : ר ) , מנקר ) ש ;( יברא ;( מכיררך עו ( אנ . י מכלר . ( הדוגמאות שלנו עד כה היו משפטים המרכבים (* מאיבר אחד , כלומר מיחידה של צופן תחבירי שהיא מסר שלם , עם פךדיקאציה , עם מבנה-משמעות ומבנה-תשתית , ועם מבנה-עילי תקין . איבר גם הוא משפט ; אך משפט יכול להיות מורכב מכמה איברים . כל הדוגמאות הקודמות חוץ מאלו שכאן היו משפטים חד-איבריים , ולכן לא הבחננו בין משפט ואיבר . עכשיו עלינו לומר שבעולמו של האדם בן-התרבות מתקשרת הלשון תכנים כה רבים ומורכבים ביחס לכלי הלשוני , שהעברתם באמצעות איברים בודדים הייתה ארוכה ומסורבלת עד לחוסר יעילות . התפתחות כושרו החשיבתי של האדם , יצירתם של מושגים מופשטים ושל י חסים פורמאליים בין ישויות ; הגדרותיו ונוסחותיו של המדע , הכללות ודרך הסקתם של מסקנות -...
To the book |
|
|