פרק ט דברי הכפירה של ג'ון מיינרד קיינס

כ לו שנים – הוא לפני טבל מותו טבילה עשה קצרה תורסטיין בשוק ובלן המניות דבר . חבר מוזר המליץ ולא אופייני לו על מניית נפט , וובלן , מתוך מחשבה על הקשיים הפיננסיים של הזקנה , סיכן חלק מחסכונותיו . הוא הרוויח בתחילה מעט כסף , אך מזלו הרע סירב לעזוב אותו – מיד לאחר שהמניה נסקה היא הוזכרה בהקשר לשערוריות הנפט של התקופה . בסופו של דבר , השקעתו נעשתה חסרת ערך . האירוע הזה איננו חשוב בפני עצמו , למעט הסדק הקטנטן הנוסף שהוא חושף בשריונו של ובלן . עם זאת , בהקשר אחר ההרפתקה הכושלת והפתטית הזאת מלמדת על עניין מסקרן . שכן ובלן עצמו נפל קרבן לאותו פיתוי מסנוור שסימא את עיניה של אמריקה : אם אפשר לפתות את המשקיף המפוכח ביותר ללגום משיקוי השגשוג והשפע , כלום יהיה זה מפתיע שהמדינה כולה שותה לשכרה ? סימני השגשוג ניכרו בהחלט בכל פינה . אמריקה של סוף שנות העשרים של המאה הקודמת מצאה עבודה 45-ל מיליון מאזרחיה ושילמה להם 77 מיליארד דולר ברנטה , במשכורות , ברווח ובריביות – שיטפון של הכנסות שכמותו לא ראה העולם מעולם . כשהנשיא הרברט הובר אמר בפשטות כנה כי " בקרוב נוכל , בעזרת האל , לראות באופק את היום שבו העוני ...  To the book