|
|
הרכבת מבחני קריאה בעברית מהווה בעיה קשה בהעדר סטנדרטים מדוייקים לרמות קריאה , למהירות , לדיוק ולרמות ההבנה של ה נקרא , בקריאה קולית , כבקריאה שתוקה . כן הצבענו לעיל על העדר רשימה אחידה של אוצר מילים בסיסיות ^ על השוני ביו שיטות הקריאה בדירוג מיומנויות , בתירגול תפיסתי ובתכני הטקסטים . ואכן , מרבית מבחני הקריאה הקיימים אינם מתוקננים . נחלק את צורות האיבחון השונות לסוגים שונים : למבחני הישג , למבחנים דיאגנוסטיים ולהוראה דיאגנוסטית . א . מבחן היצגים בלתי פורמלי מבחן זה מתייחס ישירות לתומר הנלמד . במספר שיטות קריאה מצורף מבחן הישגים בסוף כל חוברת או בגמר שלב מסויים ( כגון ו אצל כהן , לבנון , ברורמן וכוי . ( המבחנים נערכים בעל-פה באופן אינדיבידואלי לכל ילד , והם מתייחסים רק לצירופים ולמילים שנלמדו , ואינם בודקים את הבנת הנקרא . החל מכתה בי עורכים בדרך כלל מבחן קריאה לא פורמלי , ועל פיו מעריכה המורה את רמת הקריאה של כל תלמיד . מבחנים אלה נערכים בעל-פה . בוחנים באמצעותם גם את הבנת הנקרא בהתאם לרמה ולתכנים הנלמדים במקראות של אותה כתה . גם במסגרת ההוראה המסייעת מכיל "האיבחון הדידקטי שלב אי" מבח...
To the book |
|
|