|
|
היתרון של השכיח הוא בכך שמגלה הוא את מקומות ריכוזם של ציונים . בדרך כלל איו השכיח מהווה מדד טוב וטיפוסי למדידת "הנטיה למרכז" טובים ממנו למטרה זו החציון והממוצע . את מי משניהם להעדיף ? השימוש בממוצע נפוץ מאד . לרוב , בכיתות רגילות , ערכו של הממוצע וערכו של החציון די קרובים זה לזה . הבדל משמעותי ביניהם יהיה רק במקרה שישנה שכיחות ציונים רבה באחד משני הקצוות , דהיינו , בתחום הציונים הגבוהים או בתחום הנמוכים . במקרים אלה גם התאור הגרפי לתן עקומה מלוכסנת , שלילית או חיוביו 0 ע , ! זנב ימני או שמאלי ( ראה בעמוד . ( 188 השפעתם של מספר ציונים באחד הקצוות על הממוצע היא רבה . הממוצע יוסט לכיוון ציון קיצוני בודד . במקרה כזה פוחת ערכו של הממוצע כמדד המורה על הנטיה למרכז , ויש להשתמש בחציו ! . החציון , במקרה כזה , יתן תמונה נאמנה יותר של הנטיה למרכז . להבהרת העניו , נדגים : לפנינו קבוצ 1 ע ציוניט גולמיים : נניח שלכיתה זו הצטרף ילד מחונן , שזכה באותו מיבחן בציון . 100 עתה קבוצת הציונים תהא :
To the book |
|
|