|
|
הקדמה הגישה הטובה ביותר בטיפול בחולה הסכיזופרני היא על-ידי טיפול כוללני , הנובע מהבנה יסודית של החולה על רקע משפחתו , עברו , תהליך התפתחותו והישגיו , ועל כל המשתמע מיחסי הגומלין שלו עם סביבתו הקרובה במשפחה ובחברה . מסיבה זו , הגישה הכוללנית בטיפול חייבת לכלול שני היבטים : היבט אחד קשור לשילוב בין שיטות טיפול שונות : טיפול תרופתי , טיפול פסיכולוגי וטיפול שיקומי וחברתי ; ההיבט השני קשור בשיקולים בדבר המסגרת המתאימה ביותר לטיפול – אשפוז מלא או חלקי , טיפול מרפאתי , מסגרות שיקומיות בקהילה וכדומה . השיקולים המשפיעים על שני ההיבטים שהוזכרו לעיל תלויים בגורמים רבים . למשל , מידת החריפות והסיכון של התסמינים , השלב שבו נמצא החולה במהלך המחלה , מידת ההסתגלות שאפיינה את החולה לפני המחלה , שותפות של גורמים סטרסוגניים בהתפתחות המחלה וחוזק המערכת התומכת המשפחתית ומערכות חברתיות אחרות . שיקולים אלו עוזרים בכל שלב ושלב למקד את הטיפול בבעיות המרכזיות של החולה ומשפחתו , תוך הצבת מטרות ומשימות ברורות , מעשיות ומוגדרות בטיפול . בשיקולים אלו יש לשתף את החולה ככל שניתן , ובוודאי את בני משפחתו . טיפולים תרופ...
To the book |
|
|