בעיקרו של דבר , אפשר לראות את המוח כמקשר הגדול בין הגוף לנפש . המוח הוא איבר גופני גדול , שיוחסו לו תפקידים מגוונים בשלבים מסוימים של ההיסטוריה , שחלק מהם קשורים הדוקות בהתנהגות האדם וברגשותיו . כל מחלות הנפש הוסברו בשלב זה או אחר כנובעות מפגיעה מוחית . באופן בסיסי קיימות ארבע צורות של פעילות גומלין גוף-נפש : פגיעה גופנית באיבר המקשר , המוח . בפגיעות כאלו אנו רואים גם ביטויים התנהגותיים ושינויים בחוויה האנושית ; קיום מחלה גופנית , המביאה בעקבותיה תגובה נפשית בעקבות הסבל והמשמעות הנפשית של מחלה זו ( ראה הפרק הדן בהיבטים נפשיים של מחלה ונכות ;( הופעת מחלה גופנית בעקבות מצב דחק נפשי ( ראה הפרק הדן בגישה הפסיכוסומטית ;( מחלה גופנית ייחודית , שחלק מביטוייה הם תסמינים נפשיים . אפשר לראות את המוח כמערכת מורכבת מאוד , הפועלת בתת-מערכות רבות המשולבות זו בזו . מליקויים שונים במוח יכולות להתקבל תסמונות קליניות דומות , אך אין הקבלה בין עוצמת ההפרעה לצורת התסמונת הנגרמת . יכולתה של המערכת המוחית להגיע לשיווי-משקל חדש תלויה רבות בקצב השינוי הכרוך בהופעת הליקוי . לפיכך יהיו לתסמונות המופיעות בצורה חד...
To the book