הערכת החולה , במיוחד כאשר הוא מועמד אפשרי לפסיכותרפיה , אינה יכולה להסתיים בלא להעריך אותו גם מבחינה פסיכודינמית . הערכה כזו עוזרת בשיקולים לאילו טיפולים להפנות את החולה מתוך המגוון הרחב של טיפולים נפשיים אפשריים . למשל , יש טיפולים אישיים , ויש טיפולים קבוצתיים או משפחתיים , יש טיפולים בעלי אוריינטציה של עיצוב התנהגותי ויש טיפולים בעלי אוריינטציה פסיכודינמית , יש טיפולים קצרי-מועד ויש טיפולים ארוכי-טווח וכדומה . הערכה זו חייבת לכלול מספר היבטים : הדבר הראשון והחשוב שיש לבדוק הוא יכולתו של החולה ליצור ולפתח קשר בין-אישי בטיפול . בנוסף לכך , יש לבדוק את עוצמת הדחפים והיצרים , את יכולתם של כוחות הריסון וההסתגלות של " האני" ואת נוקשותו של " האני העליון . " על הבודק להעריך את רמת החרדה , את היכולת לשאת בחרדה ואת טיב ההגנות העומדות מול החרדה המציפה ומידת נוקשותן . יש להעריך את מידת חוסנו של " האני" לעמוד בפני נסיגה או התפרקות פסיכוטית ואת היכולת הקוגניטיבית והאינטלקטואלית להפשטה והכללה . יש להעריך את הדימוי העצמי ואת הרגישות הנרציסטית , וכן יש להעריך את הכוחות לנקוט יוזמה , את תחושת היכולת ...
To the book