י השיגעון כבריחה מהמציאות

ההיסטוריה האנושית רצופה במיתולוגיות ובסיפורי בדים , אבל מתוכם אנו מנציחים את פני התקופה . הקו המפריד בין עובדות לפיקציות מעולם לא שורטט ; לדוגמה מי שיקרא את ה"איליאדה" להומרוס כפיקציה יגלה בה עובדות היסטוריות למכביר , ומי שיקרא אותה כעובדה היסטורית ימצא בה סיפורים מיתולוגיים רבים . זו הדרמה של החיים האמתיים : באמצעות הפיקציה של הנובלה החברתית אפשר להאיר את ההתייחסות ליחיד כאל יצור אנושי . כל דבר שהוא מהותי ( או חיוני ) בא לידי ביטוי כחלק מתפיסה מיתולוגית , שהפכה עם הזמן לתיאולוגית , למשל ההתערבות של האל עם השטן בעניינו של איוב ; " פאוסט" של גתה , המבוסס על מפיסטופלס , ו"היפוליטוס" של אורפידס , שם יש התערבות בין ארטמיס ( האל ) לאפרודיטה ( השטן . ( אין דימוי ראוי יותר לעולם המטפיזי מן המערה : היא חשוכה , מבודדת ורחוקה מהמציאות ; אליה ברח אפלטון מהעולם הסובב אותו , אליה ברח ניטשה , ואליה בורח כל מי שעוצם את עיניו ומדמה את מה שבמוחו הקודח , ופוחד לפקחן מחמת הערכים החברתיים הזרים לו . האם בריחתו של ניטשה למערה אינה בעצם בריחה מעולם ה'יש' אל עולם הדמיון ? הזקן ביער , שאותו פוגש ניטשה ברדתו מ...  To the book