ז סטיגמה ותדמית

לפי הגישה הסוציולוגית למקורות מחלת הנפש , יש חשיבות מיוחדת לדימוי העצמי של החולה . הסוציולוג האמריקני תומס שף , ( Scheff ) לדוגמה , רואה בסטייה החברתית את הכוח המניע העיקרי שביסוד מחלת הנפש . תרבות הקבוצה מספקת אוצר מונחים לסיווגן של הפרעות רבות , כגון פשע , פרווסיה ושתיינות . אמנם כל אחד מהמונחים נלקח מסוג ההתנהגות הנוגעת לעניין , אולם לאחר שנוצלו כל הסיווגים האלה , נותרת תמיד שארית של הסוגים החריגים ביותר של הפרעות , שהתרבות אינה מספקת להם תג מוגדר . ( Scheff , 1966 , 1968 ) לפי שף , בסטייה החברתית מנגוני הסטיגמה הם האחראים להאצה בהתפתחות מחלת הנפש : כאשר סטייתו של הפרט נעשית לעניין ציבורי , הופך הסטריאוטיפ המסורתי של שיגעון לתדמית מנחה לפעולה , הן של אלה המגיבים לסוטה הן לפעמים של הסוטה עצמו . כאשר נציגי החברה ואנשים הסובבים את הסוטה מגיבים אליו באופן אחיד , במונחים של הסטריאוטיפ המסורתי של שיגעון , נוטה להתגבש התנהגות חריגה בהתאם לציפיות האלה , שנעשית דומה להתנהגותם של סוטים אחרים שסווגו כחולי נפש והתנהגותם התקבעה עם הזמן . התהליך נשלם כאשר התדמית המסורתית של המטורף נעשית לחלק מן ה...  To the book