ב המשוגע בספרות המזרח

אבן סינא , גדול רופאי האיסלאם של ימי הביניים , טען שחדרי המוח מנהלים חמישה תהליכים קוגניטיביים נפרדים : שכל ישר , דמיון , הרהור , אומדן וזיכרון . בחיבוריו הוא דן בקשר שבין גוף לנפש ובגורמים הסיבתיים למלנכוליה . הוא הטיף להענקת יחס אנושי לחולי הנפש , והציע שיטות לטיפול בהם . כפי שנאמר בקוראן : " לא יפגע בנו אלא מה שאללה הועיד לנו , כי הוא פטרוננו , ובאללה בוטחים כל המאמינים" ( סורה ;( 51 , 9 " כל מחלה שברא אלוהים , ברא לה תרופה" ( החדית' של הנביא מוחמד . ( חוויית השיגעון לובשת ופושטת צורה בהיסטוריה האנושית , והביטוי לשיגעון מופיע באפיונים שונים על פי המעמד או העיסוק החברתי של האדם . אין מאפייני השיגעון אצל מלכים ורוזנים דומים לאלה של כוהני דת ונביאים , ומאפייני השיגעון שלהם שונים מאלה של מעמד הפילוסופים ומעמד האומנים , המשוררים , המוסיקאים והציירים . כולם גם יחד אינם דומים למשוגעים השטים ב"ספינת השוטים ; " ללמדנו ששיגעון אינו מושג כשלעצמו , אלא מושג שתלוי באיש ובמעמדו . כאמור , חולה הנפש החליף את המצורע ; החברה , שלא ידעה להתמודד עם התופעות הללו , הבדילה את התופעה והוציאה אותה אל מחוץ ל...  To the book