מבוא

המשוגע של היום היה הנביא של אתמול . המשוגע של היום היה המיסטיקן של אתמול , המשוגע של היום היה המשיח של אתמול , המשוגע של היום היה מבעלי השיח עם המגידים של אתמול , המשוגע של היום היה רדוף האקסטאזה של אתמול , המשוגע של היום היה הצייר , המשורר , המלחין , הפילוסוף של אתמול . החריג של היום היה המקובל של אתמול , החריג של היום הוא שקבע את כללי ההתנהגות של אתמול . אם כך מי הוא המשוגע , ומי החריג ? הכול תלוי בזמן ובמקום . כשחברה קובעת לעצמה כללי התנהגות , בכך היא מגדירה גם את החריג . כשיש קושי להתמודד עם החריג , הוא מוכרז כמשוגע . את התנהגותו של המשוגע מקבלים בהבנה , ואילו את התנהגותו של החריג מוקיעים . החברה מתקשה להתמודד עם החריג כי לעתים מציב החריג ראי אל מול פני החברה ; החריג מוציא לאור את דחפיה האפלים של החברה . הפסיכיאטריה נטלה על עצמה את הטיפול במשוגע , אולם שום ענף רפואי או סוציאלי לא קיבל על עצמו את הטיפול בחריג . הצביעות החברתית נכנסה לנעלי הפסיכיאטריה והסוציאליזציה , והיא המבקשת לתת מענה לחריג . בימי הביניים העלו את החריג על המוקד . שרפו את המכשפה , את הגיבן , את הגמד , כי ראו בהם חר...  To the book