|
|
מילי מאסס התניית זכותו של ההורה הגדרת זכותו של ההורה כטבעית , ולא רק כחוקית , מופיעה בפסיקה כשנדונה הפקעתה בשל מעשיו או מחדליו של ההורה ומשמשת הרתעה מפני התערבות בתא האוטונומי של המשפחה . ביצירת הכפילות שמגלמת התנייתה של זכות טבעית מודגשת חומרת התנהגותו של ההורה , אשר מצדיקה את החריגה של בית-המשפט מן ההגבלה על התערבותו . כשמופקעות זכויות ההורה , מוכרז הילד כבר-אימוץ והקשר שלו עם ההורה מנותק . מעשיו ומחדליו של ההורה מתנים לא רק את זכותו הטבעית אלא גם את זכותו של הילד לקשר אתו . זוהי כפילות נוספת . הכרזתו של הילד כבראימוץ נעשית בשם ״התפיסה שהילד איננו בבחינת אובייקט או חפץ השייך להוריו , 1 מימון , נ ,. דיני אימוץ ילדים ( תל-אביב , . 296 , ( 1994 2 ראה , ע״א 377 / 05 פלונית ופלוני ההורים המאמצים ( היועמ״ש ומשרד הרווחה ב ( 399 / 05 נ׳ ההורים הביולוגים ועו״ד אהובה יששכר תק-על , 617 , ( 2 ) 2005 החלטתו של הנשיא ברק פס׳ ; 46 מימון , נ . לעיל , . 29
To the book |
|
|