|
|
כרמיה אוריין הפסיכולוג הקליני המתבקש או ממונה להמליץ בפני בית-המשפט בתיק אימוץ - מתלבט בשאלות הרות-גורל . הוא הבוחן , המתרשם , הבודק , הפוסל , המקווה לשינוי והתפתחות . הוא אף מכיר , מתקרב ומפתח יחס כלפי ההורה , הילד ובני המשפחה הנוספים . הוא מראיין , בוחן , מתרשם , מתבונן וחש את ההורה שלפניו . הוא בודק וחווה את הילד נשוא הדיון . הוא מעריך את בגרותו הגופנית , השכלית והנפשית . הוא צופה ביחסים אותם רוקם הילד איתו במשך הבדיקה , או להיפך , נוכח בבושה ובסגירות . הוא מתבונן במערכת היחסים הקיימת בין ההורה והילד במפגש משותף ביניהם . הוא צופה ביכולתו של ההורה ליצור קשר עם הילד , בכישוריו של ההורה לעניין את הילד , לשחק ולהדריך אותו , לבטא כלפיו חיבה , דאגה ואהבה ולהיות בחברתו זמן ממושך . הוא אף מתרשם מיחסו של הילד להורה , מהקירבה או הריחוק ביניהם , מתלותו , עצמאותו , החיבה אותה הוא מבטא כלפי ההורה או מהתוקפנות שהוא מראה . הוא מזמן בני משפחה אחרים של ההורה והילד , אחים , דודים , סבים או כל דמות משמעותית אחרת להורה או לילד . הפסיכולוג מגיע לתהליך ההערכה לאחר ששרותי הרווחה ובית-המשפט קבעו כבר כמה קב...
To the book |
|
|